מהי אנורקסיה – אנורקסיה נרבוזה

מהי אנורקסיה נרבוזה – (Anorexia nervosa בעברית: צַיְמָנוּת), זוהי הפרעת אכילה מסוכנת, הגורמת לאובדן משקל משמעותי ובמקרים קיצוניים אף למוות. המונח אנורקסיה (אובדן תאבון) מקורו ביוונית: αν-ορεγω = לא להושיט יד (לאוכל). הלוקים באנורקסיה חוששים מהשמנה ובשל כך הופכים לרזים באופן קיצוני. תסמונת הדומה אך לא זהה לאנורקסיה היא הבולימיה.
מאז 1976 מוכרת האנורקסיה כאחת ממחלות הנפש המסוכנות ביותר כיון שהיא עלולה להיות קטלנית בכ-5% מן המקרים. האנורקסיה מאופיינת באיבוד משקל קיצוני הואיל והאדם החולה בה מסרב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמלי. אדם הלוקה בהפרעה אינו מאבד את תיאבונו (איבוד תיאבון הוא מקרה נדיר), אלא מדכא אותו באופן רצוני. אובדן המשקל יכול להוביל למספר תופעות לוואי מסוכנות, ביניהם כחישות, הפסקת הווסת אצל נשים, רגישות לזיהומים ופגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, נטייה להתקפי לב ואוסטיאופורוזיס ("בריחת" סידן) (ויקיפדיה, 2009).

סוגי החולים באנורקסיה נרבוזה
ניתן להבחין בין 2 סוגי חולים בהפרעה:
– הסוג המגביל – החולה רואה את גופו כמעוות, כלומר, למרות שהוא רזה מאוד אף כחוש, הוא רואה עצמו כשמן. הוא לא אוכל, מרעיב את עצמו, צם ועושה פעילות גופנית מוגזמת. משקל החולה קטן ברבע מהמשקל הרגיל שאמור להיות לו.
– הסוג של בולמוסי אכילה – הורדת משקל מהירה באמצעים אחרים מלבד הצום – החולה אוכל הרבה בזמנים קצרים (בולמוסי אכילה) ואחר כך גורם לעצמו להקיא, או משתמש במשלשלים, במשתנים ובחוקנים, צם ומבצע תרגילים גופניים אינטנסיביים. 
סוג זה הינו מעין תערובת של אנורקסיה עם "בולמיה" כלומר בולמוסי אכילה עם הקאות יזומות ואמצעים אחרים להורדת משקל מהירה. כך שהחולה צם ומרעיב את עצמו במשך כמה ימים, ולאחר הצום נתקף בבולמוסי אכילה שלאחריהם הוא גורם לעצמו להקיא ולשלשל, לאחר ההתקף הוא צם שוב, וחוזר חלילה. חלק מחולי אנורקסיה עוברים להפרעה מסוג "בולמיה נרבוזה" שבה המשקל יכול להיות נורמטיבי או אפילו משקל-יתר.

קריטריונים לאבחון אנורקסיה
קיימים ארבעה קריטריונים בסיסיים לאבחון המחלה:
1. סירוב לשמור על משקל גוף מינימלי נורמאלי או אי-הגעה למשקל זה. כלומר, האדם שוקל פחות מ-85% מהמשקל הנחשב נורמאלי לגילו. לרוב, ההפחתה במשקל נעשית על ידי הפחתה בכמות המזון הנכנסת, התעמלות כפייתית ושימוש לרעה בחומרים משלשלים. 
2. הלוקה בהפרעה מפחד מעלייה במשקל או מלהיות שמן. האדם, גם כאשר נמצא במצב של תת-תזונה, חי בפחד מתמיד מפני עלייה במשקל וחושש להיראות שמן בעיני עצמו והסביבה. חישובים אובססיביים של כמות הקלוריות שצרך החולה הופכים למרכז חייו. 
3. תפיסה מעוותת של צורת הגוף. גם כאשר הם נמצאים במצב תת-תזונה חמור הלוקים בהפרעה חשים עצמם כבעלי משקל עודף. יש מהחולים המבינים שהם רזים אך גם הם חוששים שחלקים מסוימים בגופם שמנים ולא תואמים לשאר הגוף. החולים משתמשים במגוון רחב של טכניקות על מנת להעריך את עצמם ואת משקל גופם והם כוללות שקילה כפייתית, מדידה אובססיבית של חלקים בגופם ושימוש חוזר במראה. אצל החולים, אובדן משקל נתפס כהישג אדיר וסימן למשמעת עצמית גבוהה ואילו עלייה במשקל נתפסת ככישלון צורב המעיד על אובדן השליטה בחייהם. 
4. הפסקת הוסת אצל נשים. העדר הוסת כתוצאה ממחסור לא רגיל באסטרוגן עקב הפרשה נמוכה בבלוטת יותרת המוח. לעתים הפסקת המחזור החודשי תבוא לפני הירידה במשקל ואצל נשים קדם מתבגרות הופעת הוסת תתעכב. אצל גברים תהיה רמה נמוכה של טסטוסטרון.

סימנים נוספים עלולים להופיע עם הזמן, כגון:
– הצטמקות עצמות (אוסטיואופינה / אוסטאופורוסיס) 
– שיער וציפורניים שבירים 
– עור יבש וצהוב 
– צמיחת שכבת שיער דקה על הגוף 
– אנמיה ואיבוד מסת שריר 
– עצירות חריפה 
– לחץ דם נמוך 
– נשימה ודופק איטיים 
– ירידה בחום גוף המלווה בתחושת קור עקבית 
– תשישות

הטיפול באנורקסיה כולל שלושה מרכיבים:
1. השבת האדם למשקל תקין 
2. טיפול בסוגיות הפסיכולוגיות הקשורות להפרעת האכילה 
3. הפחתה של התנהגויות או מחשבות אשר מובילים להרגלי אכילה לא תקינים ומניעת התדרדרות או הישנות המחלה. 
מחקרים מסוימים מראים ששימוש בתרופות אנטי דיכאוניות, אנטי פסיכוטיות ומייצבי מצבי רוח יכול לעזור מעט במהלך הטיפול על ידי כך שהם עוזרים לפתור סימפטומים של מצבי רוח (כמו חרדה) שלרוב מתקיימים במקביל לאנורקסיה. לעומת זאת, מחקרים חדשים מראים שתרופות אנטי דיכאוניות לא בהכרח יעילות במניעת הישנות המחלה אצל החולה. בנוסף, עוד לא הוכח שתרופה כלשהי אפקטיבית בשלב הראשון והקריטי בטיפול – השבת החולה למשקל תקין. בסופו של דבר, לא ברור אם ואיך תרופות יכולות לעזור לחולה להתגבר על אנורקסיה, אך המחקר בנושא עדיין נמשך. (אתר מרכז שלבים, 2009).

טיפול בבתי חולים
מאחר ואנורקסיה נרבוזה היא הפרעה שמעמידה את המטופל בסכנת חיים, הדבר הראשון הנעשה איתו הוא שמירה עליו מפני הידרדרות פיזית שתוביל למוות. פעמים רבות כאשר מטופל מופנה לטיפול בבית חולים, האשפוז יהיה במחלקה לחולי נפש, עם אנשים שאין להם שום קשר להפרעת אכילה. לרוב יתמקד טיפול זה רק בניסיון להעלאת המשקל, והטיפול ינוע בין האכלה דרך זונדה לשידול עדין לאכול. במקרים רבים עדיין מתקיימים בבתי חולים שיטות שכר ועונש – כך שעבור עלייה במשקל מתקבל שכר בדמות האפשרות לקרוא, להתקלח, לצפות בטלוויזיה ואילו על ירידה במשקל מקבלים עונש כגון לא לקום מהמיטה, לא לקבל אורחים וכו'. הנחת המוצא של טיפול זה היא שהדבר החשוב מכל הוא שהחולה יעלה במשקל ללא שום קשר להיבטים הפסיכולוגיים של ההפרעה והתעלמות מהפתולוגיה הנפשית, ללא מתן דגש לקשיים העומדים בבסיס הבעיה. היתרון של טיפול זה הוא ייצוב מיידי של המצב הפיזיולוגי של החולה אך יש הטוענים שטיפול זה עלול להחמיר את הדיכאון ולהוביל להתאבדות.

גורמים אפשריים לאנורקסיה נרבוזה על פי הראייה הקונבנציונאלית
אנורקסיה נרבוזה ידועה כהפרעת אכילה בעלת מספר גורמים, ביניהם: פסיכולוגיים, ביולוגיים, גנטיים, משפחתיים וחברתיים/תרבותיים. 
גורמים אלה פועלים ב-3 רמות:
– ברמת הפרט – גורמים אישיותיים וביולוגיים שונים. 
– ברמת המשפחה – הדינאמיקה המשפחתית של החולה. 
– ברמת החברה או התרבות – לחצים חברתיים, נורמות, תרבות ותקשורת ציבורית המזרזים את התהוות המחלה. 
בשני העשורים האחרונים, החברה והתרבות הם הגורמים העיקריים לעלייה הניכרת בשכיחות המחלה. הרוב הגדול של החולים הן נשים הנקלעות ללחצים ולציפיות סותרות של תקופה המאופיינת בשינוי ניכר בתפקידה של האישה. כמו כן, כיום רזון נחשב למרכיב בסיסי ויסודי באידאל היופי הנשי המוכתב על ידי התרבות. מרבית הנשים החולות נמנות עם המעמד הבינוני-גבוה, שכן ככל שאדם מטפס בסולם החברתי כלכלי עולות הנורמות והציפיות ממנו. דגש מיוחד לשכיחות המחלה נמצא בטיפוח הקריירה האישית במקצועות הדורשים רזון, כגון: רקדניות ודוגמניות. אנורקסיה נחשבת לתסמונת הקשורה לתרבות המערבית שם מוצגת האישה החדשה כאישה קרייריסטית, ממנה מצופה להתאים עצמה למעמד ולהיות תואמת לאידאל היופי והרזון. ריבוי התפקידים מכביד מאוד על נשים וגורם לבעיות בגיבוש הזהות העצמית, הן סובלות מבלבול ובדרכן נכנעות לאופנה (רזון) כדי להוכיח שהן ראויות לכבוד. אחד מהאספקטים המשפיעים ביותר על התרבות ועל המחלה הם כלי התקשורת. הסטריאוטיפים התרבותיים המוצגים, כגון אדם שמן שנתפס כעצל, מרושל, מלוכלך, חסר שליטה עצמית ומעורר גיחוך לעומת אדם רזה המוצג כיפה, חברותי ואינטליגנטי, משפיעים ויוצרים קשר אסוציאטיבי חזק בין הצלחה בחיים וקריירה לבין רזון.
עלייתה של תרבות המבליטה את מיניות האישה ואת היותו של גופה השדוף אובייקט לתשוקה מינית גורמת לכך שתפיסה זו מופנמת על ידי נשים ומביאה לערעור ביטחונן העצמי, לחרדות, לדיכאון ולהתנהגות כפייתית בנוגע למזון ולאכילה. מחקרים הראו שתפיסת העצמי כאובייקט מיני קשורה, מלבד הפרעות האכילה שהיא מעוררת, גם לפגיעה ביכולות המנטליות.
לפי אחת ההשערות, האנורקסיה קשורה לבעיות בתפקוד ההיפותלמוס, האחראי על תחושת הרעב. במישור הלא פיזיולוגי הועלתה טענה שלפיה בנות למשפחות לא חמות המדגישות פרפקציוניזם מהוות קבוצת סיכון להפרעה (ויקיפדיה, 2009).

רוצה לקבל פרטים למייל שלך על טיפול בהפרעות אכילה ?

קרא גם: בריאות הנפש לנשים - המדריך המלא