*** המגפה האמיתית שאף אחד לא מדבר עליה ***
.
בגיל 20 נחתתי לראשונה בהודו,
אני והתרמיל הענק שלי.
מהרגע הראשון שיצאתי לרחוב הלוהט וההומה
גופי התמלא בתחושת פחד,
חרדה של ממש.
.
חוסר הוודאות הסמיך שעמד באוויר
היה כמעט קשה מנשוא.
הכל הריח ארעיות, זמניות,
רגעיות, חוסר וודאות.
הכל עורר בי פחד.
גופי התכווץ לכדור ברזל.
.
אלפי הריקשות שלא הפסיקו לצפור
רצו והתרוצצו הנה והנה
ואף אחד מהם לא ידע
האם ואיך יגיעו ליעדם.
.
הפרות, כלבי הרחוב והקופים
זינקו מכאן לשם ובכל רגע איימו לתקוף אותך,
ספק מפחד ספק מרעב.
.
הרוכלים, הסוחרים ומקבצי הנדבות
בהו ועקבו אחר כל צעד שלך,
המתינו לתנועת היד שלך לתוך התיק,
שאולי תפיל איתה החוצה אוצר או אפילו שטר בודד.
.
האוטובוסים והמשאיות העמוסות לעייפה
התנדנדו על הכבישים
ואיימו להתהפך בכל סיבוב.
בתוך כל זה,
תחושת החיים עצמם הרגישה נוזלית,
מוטלת תחת ספק גדול.
.
ברגעים כאלה כוח החיים מתעורר במלוא כוחו,
מתלתל אותך מהתרדמת הקבועה שלך,
מנער את גופך בגלים של אדרנלין,
כדי שתפקח את עינייך לרווחה,
כדי שלא תמעד בבור הקרוב
ותאבד שם את עצמך לחלוטין.
.
בהודו גיליתי מהו פחד קיומי.
.
באחת הנסיעות הליליות ואינסופיות
מדלהי למנאלי שבצפון הודו,
באוטובוס ישן, מתנדנד, חלוד וחורק,
עמוס לעייפה באנשים, תיקים,
מזוודות וארגזים מכל סוג,
בשלב שבו החל האוטובוס מטפס
בעליות חדות של הרי הימלאיה,
באמצע הלילה ואחרי 9 שעות נהיגה רצופה
של נהג הודי צעיר שלא נח ולא ישן,
נתקפתי פחד מוות.
.
כל סיבוב חד שלקח
דמיינתי בעל כורחי, כיצד כל רגע
האוטובוס עומד להתהפך
לתוך התהום הפעורה ונטולת מעקה בטיחות
ולוקח את כולנו לפיו הפעור של השאול.
.
לא נשמתי מרוב פחד.
ממש חוויתי את הסוף.
הסיבובים היו חדים ופתאומיים.
הכל מסביב היה חשוך לגמרי.
רק מידי פעם, תוך כדי סיבוב חד נוסף,
כאשר פנסי האוטובוס האירו הצידה
אפשר היה לראות לרגע את עומק התהום
שעמדה והמתינה מהצד.
.
מרוב פחד נתקפתי בחילה עזה,
התחלתי לדבר עם אלוהים.
דוח שיח החל להתנהל בראשי.
.
"אלוהים, אני לא עומדת בפחד הזה,
קח אותו ממני, תציל אותי מהתהום הזו.."
התחננתי בפניו.
.
ואז הוא ענה לי –
"שחררי. תרפי.
מה שאמור לקרות יקרה,
זה לא בשליטתך.
אם גורלך למות,
תפחדי או לא, זה יקרה.
אם גורלך לחיות,
תפחדי או לא, זה יקרה.
מה שאמור לקרות יקרה בכל מקרה,
הפחד שלך לא ישנה את זה.
החיים או המוות יקרו בזמנם המדויק.
והדבר היחיד שאת יכולה לעשות כעת
זה לשחרר, לסמוך עלי החיים..."
.
המסר הזה חדר אלי מייד.
נשמתי נשימה עמוקה,
ונשפתי את כל הפחד החוצה.
זה היה מדהים. תוך שניה הוא פשוט נעלם.
דמיינתי שאני פורשת את ידיי
כמו ציפור שפורשת את כנפיה,
מזנקת ועפה לתוך הלא כלום.
.
זינקתי ועפתי על גלי האמון העיוור
שהחלטתי להפקיד בידיו של הבורא הגדול.
כעת, רק הוא היה אחראי על מה שעתיד היה לקרות לי.
הרי ממילא אין לי שום שליטה בדבר,
לא היתה ולא תהיה.
.
ואוו, כמה שחרור היה בי באותו הרגע....
.
ברגע ההוא נרפאתי
מהמגפה האמיתית והגדולה ביותר.
המגפה המדבקת ביותר שחוותה האנושות.
מגפת הפחד מהלא נודע.
.
המגפה שאף אחד לא מדבר עליה היום
היא הווירוס הקטלני שעובר מאדם לאדם
ללא מגע יד או רוק.
הוא עובר דרך מסך הטלוויזיה
או הרדיו או פוסט אקראי בפייסבוק.
הוא מדביק אותך במחלה בלתי נראית,
שתוקפת ומכרסמת בתאים וברקמות שלך מבפנים,
מאיימת להחליש או לפרק את המערכת החיסון שלך,
נוגסת בכל חלקה טובה.
המגפה שמונעת ממך את התענוג הפשוט
של לחיות וליהנות מהטוב שיש בכאן ועכשיו.
.
מי שכבר נגוע במגפת הפחד,
ככל הנראה כבר לא יצליח להתרפא ממנה
בלי פעולה מכוונת.
כי אין ריפוי ספונטני מפחד.
.
כדי להתרפא מהמגפה הזו,
תצטרך להתחסן בחיסון טבעי ועוצמתי
שיש ליטול אותו במנות יומיות מדודות וקבועות
כי רק אז הוא חודר לעומק התודעה שלך
ולאט לאט מרפא את דלקת הפחד.
החיסון שנקרא מדיטציה.
.
⚠️קישור לפרטים מלאים על קורס מדיטציה מקיף
שכולל 32 מדיטציות מוקלטות משיטות וגישות שונות
לתרגול פשוט ויעיל בלי לצאת מהבית,