היה הייתה קבוצת אסירים
שכל חייהם עבדו עבודות פרך במערה,
כשהם קשורים בצווארם, ידיהם,
ורגליהם בשלשלאות אל קיר המערה.
וכל מה שהם מסוגלים לראות
באפלולית המערה זה הקיר שמולם.
.
ועל הקיר שמולם,
הם רואים צללים של העולם שמחוץ למערה
שמואר בלהבות מדורה מרוחקת.
ליד המערה היה מפעל לייצור פסלים.
והסוחרים והתגרנים היו נושאים
את הפסלים על ידיהם,
צועקים ומתמקחים.
.
ואותם אסירים כל מה שהם רואים על העולֹם,
זה השתקפות של יצורים מוזרים
ושומעים קולות לא נעימים.
והם מגיעים למסקנה,
שכמה שמצבם קשה ורע,
הוא עדיף מאשר לחיות בעולם
של היצורים שמשתקפים…
.
השנים עוברות, ויום אחד,
השלשלאות של אחד מהאסירים
מחלידות ונשברות.
ובמאמץ קל, הוא משתחרר מהשלשלאות.
הוא זוחל על קרקע המערה החשוכה לעבר מקור האור,
׳תישאר׳ צועקים האסירים האחרים,
׳מסוכן שם…׳ הם אומרים.
.
והוא שסוף סוף השתחרר מהשלשלאות
סקרן לראות את העולֹם.
כשהוא יוצא מהמערה החשוכה
אור השמש מסמא את עיניו,
’אני לא יכול לראות׳ הוא חושב לעצמו,
׳התעוורתי׳.
.
לאט לאט התרגלו עיניו לאור היום.
והוא רואה אנשים ונשים
שמחים, צוחקים, צבעים, ריחות,
וכמו שיכור שצמא לאלכוהול,
כך הוא רוצה לספוג את החופש.
.
בזמן הזה שהאסיר שהשתחרר
נהנה מהחופש והאור של העולם.
האסירים האחרים מבכים עליו,
איך הוא נעלם ומצא את מותו
באותו עולם של יצורים מוזרים.
.
לאחר זמן מה, האסיר המשוחרר
נזכר בחבריו שאזוקים במערה.
׳אני חייב לספר להם שהעולם
הוא מקום יפה ולא כפי שחשבנו׳
עוברת במוחו המחשבה.
והוא מחליט לחזור למערה
כדי לספר לחבריו…
.
כשהוא נכנס לאפלולית המערה
עיניו כבר אינן רגילות לחושך
והוא מועד ונופל.
האסירים הקשורים מופתעים לראותו חי,
׳אבל הם עיוורו אותך׳ צעקו.
.
׳לא׳ צעק האסיר המשוחרר,
׳אתם לא מבינים, העולם שונה, יש בו צבעים,
אנשים שמחים ונשים יפות.׳
הוא אמר לחבריו כשעיניו
החלו להסתגל שוב לחושך.
.
אבל איך אנשים שלא ראו צבעים,
ונשים יפות ואור שמש יכולים לתפוס במוחם?
’אני אשחרר אתכם כדי שתוכלו לראות
את כל היופי בעצמכם׳ אמר האסיר המשוחרר.
.
׳הוא השתגע׳ צעקו האסירים,
׳הוא רוצה להרוג אותנו׳,
׳הוא מסוכן׳… המשיכו.
.
׳אם תנסה לשחרר אותנו,
אנחנו נהרוג אותך׳
אמרו האסירים,
שלא האמינו לאף מילה
ממה שהאסיר המשוחרר אמר.
שהרי שנים שהם רואים את המציאות בעיניהם.
ועכשיו זה משקר ורוצה לסכן אותם.
.
ואם אתם חושבים שהסיפור הזה
הוא לא סיפור אמיתי
אז כדאי שתחשבו שוב.
.
שבוע מבורך נשמות ❤
קרדיט לסיפור: משל המערה של אפלטון