היא הייתה אצלי בקליניקה, בפגישה.

היא הייתה אצלי בקליניקה, בפגישה.

והרגשתי שאני ממש רוצה לשתף את השיחה הזו

כי זו אחת הסיבות העיקריות למה אנשים

מנוהלים על ידי הפחדים שלהם.

.

הנה חלק מהשיחה...

.

היא: "אני פוחדת ממקומות סגורים,

אני פוחדת ממעליות,

אני פוחדת מחניונים,

אני פוחדת מקומות תת קרקעיות,

אני פוחדת ממטוסים,

אני פוחדת מנסיעה בכביש מהיר,

ויש עוד"

.

אני: "ומה את עושה עם כל הדברים האלה?"

.

היא: "אני פשוט נמנעת מכל זה,

לא עולה על מטוסים ולא נכנסת לחניונים,

לא נכנסת למקומות האלה. נקודה."

.

אני: "נשמע שאת נמנעת מהרבה מאוד דברים בחיים"

.

היא: "כן, אני כמעט לא יוצאת מהבית"

.

"אני: "ולמה לדעתך את פוחדת מהדברים הללו...?

כי אם תיכנסי לחניון תת קרקעי, מה יקרה?

ממה את פוחדת באמת...?"

.

היא: "מהחרדה...זהו."

.

אני: "באמת? רק מהחרדה? מה יש מתחת לזה?

אני שואלת אותך שוב, ממה את פוחדת באמת?"

.

היא: "רק מהפחד, חוץ מזה הכל טוב"

.

(אני במחשבה: ממש הכל טוב הא...)

אני: "תגידי, בתפיסת העולם שלך, באמונה שלך,

מה יש, אם בכלל אחרי המוות...?"

.

היא: "אחרי המוות?

שום כלום, נאדה, עפר ואדמה.

חוץ מזה...מה קשור עכשיו מוות?

אני לא דנה על זה עם עצמי בכלל...

מה פתאום העלית עכשיו מוות?"

(היא המומה ואפילו קצת כועסת)

.

אני: "תשמעי, התגובה שלך לא מראה על כך

שאת אדישה לזה. הייתי אומרת שזה נמצא

מתחת לשטיח ויש שם פחד גדול.

מה את אומרת?"

.

היא: "אני לא מבינה מאיפה באת לי עכשיו.

מה פתאום שאני אדבר איתך על מוות.

איך מוות קשור לפחדים שלי???"

.

אני: "תראי, תנסי להיות פתוחה לרעיון שלי -

מוות הוא חלק בלתי ניתן להפרדה מהחיים.

אם אינך דנה במוות ואינך שלמה איתו,

אינך יכולה להיות שלמה עם החיים.

מפני שכל רגע שאת חייה באמת,

מקרב אותך אל המוות,

מקרב אותך אל הפחד הגדול מכל.

המיינד שלך פוחד מסיום,

הוא מגן על הקיום שלך,

על האגו שלך, על ה"אני" שלך,

והדרך שלו להגן עליך מפני הסוף המוחלט

שמוות מייצג עבורך,

זה למנוע ממך לחיות באמת.

מה את אומרת על זה?"

.

היא: "הייתי אצל הרבה מטפלים,

את הראשונה שאומרת לי כזה דבר.

מה את רוצה להגיד לי שאת הולכת לדבר

איתי על מוות? זה לא ממש מתאים לי..."

.

אני: "תראי את ההתנגדות והפחד שעולה בך

כאשר אני מציעה לך רק לדבר על זה,

להעלות נושא לדיון, לפתוח רעיון...

רק תסתכלי על זה לרגע..."

.

מיותר לציין שהיא לא חזרה לפגישה נוספת.

הפחד מלגעת בפחד גבר עליה.

אכן, פתלתלות הן דרכיו של המיינד.

אחד התפקידים שהוטלו על המיינד זה להגן

על הזהות שלנו, על הקיום שלנו -

מנגנון הישרדות חייתי שכל מטרתו זה המשכיות ה"אני".

.

כל שינוי, רעיון, תפיסה, אירוע שמאיים על ה"אני" שלך

הולך לעורר בך פחד וחרדה,

ואלה הולכים לנהל אותך ואף לשלוט בך

אבל אתה תהיה כל כך עסוק בתופעה עצמה

(דפיקות לב, הזעה, פחד, כאב בטן)

שתהיה עיוור לחלוטין לסיבה האמיתית,

לפחד האמיתי שיושב לך בבטן.

.

ואת/ה...

האם עשית כבר שלום עם המוות שלך???

קרא גם: ניהול רגשות - המדריך המלא