הוא: (בן 7.5) אימא, למה בני אדם מגיעים לחיים?
.
אני: ובכן ילד שלי, כדי לשחק את משחק החיים.
ומשחק כמו משחק, בין היתר מטרתו
לחוות אהבה, הנאה, שמחה, כייף וכו'.
.
הוא: אבל אימא, זה לא רק כייף.
.
אני: מה לא כייף לך ילד שלי?
.
הוא: יש פחד וגם מתים בסוף.
.
אני: נכון מתוק שלי, נכון מאוד.
פחד הוא אחד מהאתגרים שבחיים
והמטרה של המשחק היא,
להתגבר על הפחד ולהפסיק לפחד ממנו.
והמוות, זה נחוץ בהחלט כי תאר לעצמך
משחק שלא נגמר לעולם ואין לך אפשרות
לצאת ממנו או לעבור למשחק אחר,
איזה מין משחק זה.
.
הוא: אבל יכולנו לחיות לנצח, מה הבעיה.
.
אני: למעשה, אנחנו חיים לנצח,
רק לא באותו הגוף. הנשמה שלנו חיה לנצח
ואנחנו יכולים להחליף גוף
ואת כל מה שמסביב כל כמה זמן.
למעשה, זה מאוד מזכיר את המשחק
שאתה כל כך אוהב בטאבלט שלך.
המשימה העיקרית במשחק שלך היא
להתפתח ולהתקדם, נכון?
.
הוא: נכון.
.
אני: ואתה עושה את זה באמצעות
צבירת ידע, ניסיון, מיומנות וכו'.
בין לבין יש לך את האפשרות להחליף
את הדמות שאיתה אתה נכנס למשחק,
את הצורה שלה, את הבגדים וכו',
זה עושה את זה למעניין יותר.
כל פעם שאתה מתגבר על מכשול כלשהו
במשחק, אתה עולה רמה ומגיע לאתגרים
ומכשולים חדשים ושוב מנסה להתגבר עליהם
כדי לגדול ולהתפתח, נכון?
.
הוא: נכון.
.
אני: וכמובן, המשחק לא שווה כלום
אם אתה לא נהנה מלשחק בו, נכון?
.
הוא: כן אימא, אם אני לא נהנה יותר,
אני יוצא מהמשחק.
.
אני: בדיוק ככה ילד אהוב שלי,
בדיוק ככה, גם בחיים.
.
שבת שלום נשמות 🙏
קרא גם: ניהול רגשות - המדריך המלא