האם היית פעם בקרקס?

האם היית פעם בקרקס?

סביר להניח שכן, וגם אם לא,

בוודאי יצא לך לצפות בטלוויזיה בשידור

מאחד מאוהלי הקרקסים בעולם.

האם ראית פיל באוהל הקרקס?

ו..האם שמת לב, במקרה,

היכן נמצא הפיל בתוך אוהל הקרקס?

גם אם לא שמת לב, או שאת לא זוכרת,

אין דבר, אספר לך: הפיל נמצא בצד האוהל,

כשהוא קשור ליתד קטנה בלבד.

אני מדגישה – הפיל נמצא בצד האוהל,

כשהוא קשור ליתד קטנה בלבד.

כששמתי לב לזה בפעם הראשונה,

לא הצלחתי להבין בשום אופן מה קורה לפיל הזה.

למה, לעזאזל, הוא לא לוקח את עצמו משם ובורח?

הלא מדובר בפיל אפריקאי ענק, אחד מבעלי החיים

היבשתיים החזקים בטבע, כזה שמסוגל להרים בית

על גבו אם ירצה, או לגרור משאית סמיטריילר

בעליות הקשות לירושלים מבלי שירגיש

בכלל שהוא גורר אותה!

אז איך זה שהוא לא עוקר את היתד המסכנה

הזאת ממקומה ובורח אל הטבע?

התשובה פשוטה למדיי:

כשהפיל היה פילון קטן, הגיע מאלף הפילים,

לקח יתד וחבל וקשר את רגלו של הפיל ליתד.

התוצאה היתה, שבכל פעם שהפיל ניסה להתרחק מהחבל,

הוא הרגיש ש…משהו עוצר אותו.

שהוא לא יכול להתקדם.

כך המשיך הפיל להיות קשור אל אותה יתד,

ולמד - שהוא לא יכול לברוח.

מאלף הפילים ידע זאת,

ולמרות שכבר עברו שבוע-שבועיים, חודש-חודשיים,

שנה שנתיים, והפיל היה כבר גדול וחזק

ויכול היה בקלות לעקור את היתד ממקומה

ולברוח אל החופש, אפילו לא טרח להחליף

את היתד הקטנה ביתד גדולה יותר או באבן.

הוא היה בטוח, ובצדק, שהפיל אפילו לא ינסה.

ומה איתך?

מה את מרגישה כשמשהו עוצר אותך בחיים?

כשיש דבר מה שאת מאוד רוצה אבל לא מצליחה להשיג?

האם את מרגישה תסכול, אכזבה, כעס, בושה, עצב?

ובמיוחד עכשיו, כשיש עדיין כל כך הרבה הגבלות של קורונה...?

האמת, הפיל הפסיק לנסות לברוח על מנת להימנע מהתחושות הללו.

הוא למד, שגבולות החבל הם הגבולות בהם עליו להישאר,

וזהו. סטטוס קוו נוצר.

כל מה שמעבר לחבל הפך עבור הפיל למרחב בלתי אפשרי.

אם תיגשי עכשיו לפיל,

תרימי לו את האוזן ותגידו לו:

היי פיל, למה אתה תקוע במרחב הזה?

בוא תראה איזו פילה יפה יש כאן,

בוא תראה איזו חסה טובה יש כאן,

ובכלל – בוא תראה כמה חופש יש כאן!

קום, עקור את היתד המסכנה הזאת,

וצא לחופשי!

מה את חושבת שיענה לך הפיל?

הפיל יגיד: "תקשיבי טוב,

אני נמצא כאן כבר איזה 30-20 שנה

ואני יודע בדיוק מה אפשרי עבורי ומה לא"..

אז בעצם – אל מה כבול הפיל?

אל היתד? אל החבל? או ש...

הפיל לא כבול ליתד, וגם לא לחבל.

הפיל כבול אל עולם המחשבות שלו,

אל הדעות שלו ואל האמונות שלו.

הוא כבול אל מה שהיה נכון בעבר,

אולם אינו נכון בהווה –

התחושה שגבולות החבל הם המרחב האפשרי בשבילו,

ושכל מה שמעבר לגבולות האלה,

הוא המרחב הבלתי אפשרי בשבילו.

ובמיוחד עכשיו,

בזמן קצר כל כך,

הפכנו להיות הפיל הכבול הזה.

המוח שלנו כבול וסגור ומפוחד

ומלא בהתניות ופחד מהלא נודע.

אני מהמרת שאפילו אחרי שישחררו את כל ההגבלות,

רוב האנשים ימשיכו לשבת בבית ולפחד,

כי החבל שקשור אל הרגל עדיין משאיר זיכרון כואב.

הקורונה בהחלט הביאה איתה הרבה כבלים וכלא

למיינד שלנו וצריך אומץ רב להשתחרר מהם.

האם תמצאי בך את האומץ הזה עכשיו?

קרא גם: ניהול רגשות - המדריך המלא