את אשה.

את אשה.

ואת יודעת להרגיש

מה שלא נאמר.

לראות בין שורות הנפש

את אזורי הכאב,

את איזורי הכמיהה,

ולגעת.

לגעת בדרך לא מוסברת,

בדרך שלפעמים

אינה מתקבלת על הדעת -

במקום הנכון.

.

נגיעותייך נגיעות אהבה הן.

.

ואת יודעת בחיוך, במבט, בליטוף,

במילה רכה או בשפה קשה -

להגיע למקום הנכון.

.

להזיז שם את מה שצריך,

את מה שמדויק,

את מה שזו שננגעת

לא מעזה לבקש לעצמה.

את מה שזה שננגע

כבר שכח מזמן.

.

את גם יודעת לזהות זיוף,

לזהות העמדת פנים.

את יודעת לזהות את אלו

שבאו מארצך ודוברות את שפתך,

אך אינן מעזות לבקש לעצמן

עד הסוף את מה שלבן חפץ בו,

את מה שנפשן משתוקקת אליו.

.

את יודעת כשיש רווח בין גרעין לשוליים.

וכשהרווח מתקיים בתוכך, לבך כואב.

לבך כואב על הפער הבלתי נסבל

בין מי שאת באמת

לבין הביטוי המוגבל והמצומצם שלו

בחיים, בעולם הזה.

ותפקיד הכאב להזכיר,

לכן אינך שוכחת.

.

אינך יכולה להעמיד פנים

שזה לא שם.

לא לאורך זמן.

.

ואז את יודעת,

בסבלנות, ברכות, בנחישות אין קץ -

למלא את הרווח בין האפשר לרצוי,

בין המצוי לחלום.

למלא עד הסוף בכל טוב.

.

את מסכימה להיות בכאבי לידה

איומים כדי לתת חיים.

מבחוץ ומבפנים, בכל חלקיקייך,

את ננגעת כדי לתת לחיים לעבור דרכך.

כדי להיות חלק ממגע הבריאה של אלוהים.

.

ואת יודעת

שנגיעת האהבה שלך

יכולה, הלכה למעשה

להסיט מהלך שלם של חיים.

.

מתוך "אישה יודעת", מאת: אורית פיול אור.

קרא גם: ריפוי נפשי לנשים - איך לשחרר טראומות ילדות ולחיות חיים שלמים