"תוויות הן לא רק תוויות, הן מעלות מערכת שלמה של אמונות", אומרת עליה קרום,

פסיכולוגית קלינית שעשתה מחקר בבית הספר למנהל עסקים של קולומביה בניו יורק. 

לפני כמה שנים, קרום מצאה את עצמה עם מה שנראה על פניו שאלה מוזרה למדי.

היא רצתה לדעת אם המידע שמועבר לנו על ידי תווית מזון יכול לשנות פיזית את מה שקורה לנו בגוף?

"האם התוויות האלה נכנסות מתחת לעור, פשוטו כמשמעו", היא אומרת, "ומשפיעות למעשה על העיבוד הפיזיולוגי בגוף של החומרים המזינים הנצרכים".

כסטודנטית, קרום בילתה שנים בלימוד השפעת הפלצבו - כיצד יכולה גלולת סוכר לשנות פיזית את הגוף של האדם שנוטל את הגלולה ומאמין בכך. היא חשבה שתוויות מזון עשויות לפעול באותה צורה. ואז היא יצאה בניסוי.

קרום יצרה מיכל ענקי של מיליקשייק וניל צרפתי, ואחר כך חילקה אותו לשתי קבוצות שתויגו בשתי דרכים שונות. מחצית מהמילקשייק נמזג לכוסות שסווגו כמשקה דל קלוריות הנקרא "שייק לייט" - שהוגש כבעל אפס אחוז שומן, אפס כמות סוכר ורק 140 קלוריות לכוס משקה.

החצי השני נמזג לתוך כוסות שהיה כתוב עליהן "שייק עשיר ומפנק להפליא".

על פי התווית, המשקה הכיל כל מיני רכיבים שמנמנים שלא יתרמו לירכיים והמותניים של מי שישתה אותו,

כולל מספיק סוכר ושומן כדי להסביר סך של 620 קלוריות לכוס משקה.

למען האמת, שניהם הכילו סך של 300 קלוריות כל אחד.

אחרי שהמשתתפים במחקר שתו את השייק, אחיות מדדו את רמות ההורמון גרלין בגופם.

גרלין הוא הורמון המופרש במעיים. אנשים במקצוע הרפואה קוראים לו "הורמון הרעב".

כאשר רמות גרלין בבטן עולה, זה מאותת למוח שהגיע הזמן לחפש מזון.

"זה גם מאט את המטבוליזם", מסבירה קרום, "רק למקרה שלא תמצא מזון זמין"

אבל אחרי שרמות הגרלין שלך עולות, ומצאת אוכל זמין וגם אכלת ארוחה גדולה, אז רמות הגרלין בגוף שלך יורדות.

זה מסמן למוח, אומרת קרום, ש"יש לך מספיק, ואני עומד לחדש את חילוף החומרים כדי שנוכל

לשרוף את הקלוריות שבלענו זה עתה".

מצד שני, אם אכלת רק סלט קטן, רמות הגרלין שלך ירדו ממש קצת, ולכן, המטבוליזם שלך לא מופעל באותה המידה.

במשך זמן רב, המדענים חשבו שרמות גרלין עולות ויורדות בתגובה לחומרים מזינים שנכנסים למעי,

כי גרלין מופרש במעיים. לדוגמא: לאחר ארוחה גדולה, גרלין מגיב בכיוון אחד; ולאחר חטיף קטן הוא מגיב אחרת.

אבל זה לא מה שקראם גילתה במחקר המילקשייק שלה. מי שחשב שהוא שותה את המילקשייק העשיר והמפנק,

היא מסבירה, הגוף שלו הגיב כאילו הוא אכל הרבה יותר מזה ששתה את המילקשייק לייט.

"רמות הגרלין ירדו בערך פי שלוש אצל המשתתפים ששתו את השייק העשיר והמפנק (בעצם, שהם רק חשבו

שהוא היה כזה)",היא מוסיפה, בהשוואה לאנשים ששתו את השייק לייט השני (שוב, שהם חשבו שזה מה שהם שתו). 

"האמונות שלנו משפיעות עלינו כמעט בכל תחום, בכל מה שאנחנו עושים", אומרת קרום.

"ככל שזה עדיין מסתורי, אבל אני לא חושבת שנתנו מספיק קרדיט לתפקיד האמונות שלנו בקביעת הפיזיולוגיה שלנו,

המציאות שלנו. יש לנו מדע מטבולי פשוט מאוד, פשוט מידי: קלוריות, קלוריות, קלוריות".

אנשים לא רוצים לחשוב שגם לאמונות שלהם יש השפעה, היא אומרת. "אבל יש להם!"