שלג וקרח זה לא משחק מצחיק בכלל, בעצם, זה כן 😂
(קצת תרפיית צחוק על הבוקר)
"לא בוכים על העוף שהחליק"
הסרטון הזה הזכיר לי נשכחות.
מדינת בלרוס, שבה נולדתי וחייתי עד גיל 9, היא מדינה קרה ומושלגת,
מה שאומר שמחצית מהשנה הכל מכוסה שלג ולאחר מכן, באביב -
כאשר כל הדבר הזה מתחיל להינמס, הכל הופך להיות קרח, אבל הכל!
אני זוכרת את החבלות הכחולות שאיתן אמא שלי הייתה חוזרת מהעבודה כי החליקה, ואת המכות הקשות שהייתי חוטפת בטוסיק כשהייתי מחליקה ונופלת
על אחוריי בדרך לבית ספר (או בחזרה), או את התמונה הזו כל בוקר
כאשר הדוד שלי היה מרתיח קומקום מים והיה יוצא איתו החוצה כדי להפשיר
את הרכב הקפוא שלו ולהסיר קרח מהשמשות ומהמנוע של הרכב הקפוא.
לעולם לא אשכח את המקרה שקרה ביום שבו עזבנו את הבית בדרך לארץ.
זה היה יום חורפי קר במיוחד (20- מעלות) באמצע דצמבר.
כל היום סבתא עמדה על הכיריים וטיגנה עופות לתוך דלי ענק כדי לקחת
אותו לנסיעה הארוכה שחיכתה לנו - יומיים נסיעה באוטובוס
עם כל המשפחה והדודים למוסקבה, בדרך לטיסות המעבר.
אחרי שכל הטיגונים הסתיימו (דלי שלם!), אחד הדודים שלי לקח את הדלי
בדרך להעמסה על האוטובוס. אממה...בדרך לשם, החליק על השלג המהודק
עם הדלי בידיים שהתעופף לאוויר וכל הקילוגרמים של העוף המטוגן
התעופפו גם כן והחליקו במורד הרחוב לכל הכיוונים כאילו יצאו לסקי.
אף אחד לא ידע עם לבכות מבכי או מצחוק...
ואחר כך כולנו בכינו על העוף שהחליק.
קרא גם: ניהול רגשות - המדריך המלא