פתגם רוסי נפוץ אומר ש..

פתגם רוסי נפוץ אומר ש..

"צחוק ללא סיבה,

סימן לטיפשות..."

.

לא כל כך אהבתי את הפתגם הזה

בהיותי ילדה שנהגה

לצחוק בקול רם, מכל דבר.

.

כל כך אהבתי לצחוק

שמידי בוקר, מסביב לשולחן

ארוחת הבוקר בגן הילדים הסובייטי

אחרי שהונחה לפנינו אותה הדייסה הדביקה

וחסרת הטעם, אני פצחתי כמנהגי

בלהצחיק את כל הילדים מסביב לשולחן

ותוך כדי להיקרע מצחוק בעצמי.

.

להיקרע מצחוק אומר –

לצחוק בקולי קולות

ובאופן חופשי וקצת מתפרע

עדי כדי כך שרפלקס ההקאה שלי

היה מופעל ועושה את שלו.

.

צוות הגננות ממש לא אהבו

את התופעה הזו

והיו מכריחים את אמא שלי להישאר

בגן עד לסיום "ארוחת הבוקר"

כדי לנקות אחריי.

.

גם אמא שלי לא אהבה את התופעה הזו.

תכל'ס, אפשר להבין אותה.

.

לאט ובטוח קיבלתי מסר ברור -

צחוק ללא סיבה

זו לא התנהגות מקובלת.

כנ"ל לגבי שמחה, עצב, כעס,

דכדוך, אשמה, בכי וכד'.

.

למעשה, למדתי עם הזמן שכל סוג של רגש

ללא סיבה / לגיטימציה / תירוץ / הסבר הגיוני,

לא מקובלים, בלשון המעטה.

.

פועל יוצא של זה,

שאת רוב הרגשות שלי

למדתי להסתיר ולהדחיק,

מבלי שהבנתי את ההשלכות

ההרסניות של זה על הבריאות

הרגשית שלי בעתיד לבוא.

.

כאשר סבלתי מגלי רגש עצומים

בזמן ההשתוללות ההורמונלית

שקורית לכל איש ואישה

בתקופת גיל ההתבגרות,

גם אותם למדתי להסתיר ולהדחיק.

.

אף אחד לא ידע מה עובר עלי.

בקושי שיתפתי את עצמי

במה שעבר עלי.

.

זה הרגיש כמו סיר לחץ

שהגיע לנקודת הרתיחה שלו

אך במקום לפתוח את הפתח

שתפקידו לשחרר רמות לחץ,

הצמדתי את המכסה עוד יותר חזק לסיר,

שלא תברח החוצה חלילה

שום טיפת רגש.

.

אז אכן, להרגל המסתגל הזה

יש השלכות לא פשוטות.

התקפי חרדה פתאומיים

שעוטפים אותך כמו עננה שחורה

ללא סיבה נראית לעין

הם אחת מההשלכות האלה.

.

ויש גם כאלה, שבמקום להסתיר ולהדחיק

את הרגשות המתפרצים והלא הגיוניים שלהם,

למדו (שלא במודע) "לייבא" סיבה גופנית / בריאותית

שנותנת להם תווית רשמית וזכות מלאה

לבטא את הרגשות שלהם כמה שבא להם.

.

כי הרי אם יש לגיטימציה

אז ייאלה, פול גז.

.

היום אני צופה בתופעה הזו

חוזרת שוב ושוב בקליניקה שלי.

.

מצד אחד אני רואה אנשים שסובלים מהתקפי חרדה

לא הגיוניים, שמתפרצים ללא סיבה נראית לעין,

מה שמקשה עליהם להבין מה קורה להם ומדוע,

או לקחת אחריות למה שקורה להם

כפועל יוצא של התנהלות רגשית מצטברת.

.

ומצד שני, אני רואה אנשים שסובלים

מקשת של בעיות גופניות ובריאותיות

ללא ממצאים פתולוגיים.

מה שנקרא – מחלה פסיכוסומטית.

גם זה לא עושה להם חיים קלים

בלקיחת אחריות והם ממשיכים לחפש

מזור וריפוי מיוחל בעוד שיטת טיפול כזו

או אחרת, וכאשר הם שוב נתקלים בכישלון,

האשם התורן הופך להיות שוב אותו המטפל

שלא הצליח "לרפא" אותם.

.

למעשה, יש כאלה שטוענים ש*כל* מחלה

היא פועל יוצא של חוסר איזון אנרגטי / רגשי / נפשי

והסימפטומים שמתבטאים דרך הגוף

הם רק הביטוי הפיזיולוגי של זה ותו לא.

.

אם כך, המסע לעבר הריפוי הוא ברור.

לא קל, לא קצר, לא פשוט, אך ברור.

המסע לעבר ריפוי חייב לעבור דרך

איזון וביטוי של המצבים הרגשיים המודחקים,

של עשיית שלום פנימי,

של השבת האהבה העצמית

ושל יצירת איזון אנרגטי פנימי.

.

ואת המסע הזה יכול לעשות המטופל

רק בצעדים אקטיביים משל עצמו,

בליווי והדרכת המטפל שלו אם ירצה,

אך במו רגליים, ידיו וליבו.

.

כי אין דרך אחרת לריפוי.

.

לפרטים ותיאום פגישת אבחון / ייעוץ

או לפרטים והצטרפות לקורסים מקצועיים

ללימוד שיטות ריפוי טבעיות (בהנחייתי),

.

לכל שאלה ועניין, אני כאן בשבילכם ❤❤❤

יולי ביילין ND ,LMD

.

(בתמונה: אני, לומדת לאהוב את עצמי, כל יום מחדש)

קרא גם: ריפוי אנרגטי - המדריך המלא