מה אם מוות לא היה קיים? מה אז....?
יש כמה נושאים שהם כמו טאבו
דברים שאנשים מעדיפים
לא לדבר עליהם
אבל אז, יום אחד
הדבר הזה שלא מדברים עליו
מתפוצץ להם בפנים
כמו סיר לחץ
ששכחת לפתוח בזמן.
אותו הדבר קורה
כאשר אנשים מתעלמים מהדבר הזה
שנקרא "מוות"
נכון שמעת שיש תופעה כזו?
אז התופעה הזו
לא ממש ברורה
כי כל אחד שתשאל אותו
יגיד לך משהו אחר לגביה
ויש גם כאלה
שיספרו לך סיפורים ממש מפחידים
אבל ממש מפחידים
שאחרי שהדבר הזה
קורה לך יום אחד
אתה עלול למצוא את עצמך
נצלה בלהבות, או גרוע מכך.
זה עצוב ומצחיק בו זמנית
שככה רובנו מתייחסים
לאחד הדברים הקיומיים והמהותיים
שמרכיבים את החיים שלנו.
וזה מזכיר לי עכשיו
את סיפורי הילדות של רוסים
כי גדלתי על כאלה,
והם יושבים לי בתת מודע:
הזאב אכל את הסבתא,
אחר כך עוד זאב אכל את האמא העיזה
וכל הגדיים נשארו יתומים
ואז לסבא וסבתא שמעולם לא היו להם ילדים
נולד איזה יצור קטן ומוזר
בלי רגליים ובלי ידיים
נו, פלא שיצאתי חרדתית?
אז לא רק סיפורי הילדות של רוסים
הם מפחידים אש
אלא מה לעשות
גם הרבה מאוד מסיפורי תנ"ך וכתבי דת אחרים
הם מפחידים פצצות
ואז הדבר הזה שנקרא "מוות"
זה אחד הדברים המפחידים ביותר
שיכולים לקרות לך, עונש נורא ואיום.
אממה, הוא בלתי נמנע,
עונש שלא תוכל לברוח ממנו
ובסוף זה יקרה גם לך.
אני יכולה לגלות לך עכשיו
שלפחות 80% מהמטופלים
שמגיעים אלי עם בעיית חרדה
חלק גדול מאוד מהסיבות לחרדה שלהם
זה הנושא הזה "מוות" שלא מדברים עליו
ולא מזכירים אותו והוא קבור היטב
תחת ערימת שקרים והפחדות
ומייצר בתת מודע שלהם (גם שלכם?) כמויות לחץ
שלא מביישות את הכור האטומי בדימונה (שששש).
והשאלה שלי אליך היום היא...
ומה אם מוות לא היה קיים?
איך היו נראים החיים שלך,
היום יום שלך,
כל מה שאתה עושה או לא עושה
אם מוות לא היה קיים
בצורה שאתה מכיר אותו?
או אם היית מגלה שכל מה שסיפרו לך על מוות
זה סיפורי מעשיות?
מה היה קורה בחיים שלך אז?
אני רואה איך החיים של אותם האנשים
שעושים "מסגור מחדש" על תופעת המוות
משתנים מקצה לקצה.
אותה גברת בשינוי אדרת...
אבל לגמרי אחרת.
אתה יודע מה,
יש מצב שאני אדבר קצת גם על זה
בכנס שלי ביום שישי הקרוב
לא מבטיחה
אבל לך תדע לאן ינשבו הרוחות...
קרא גם: ניהול רגשות - המדריך המלא