*** כפר האנשים החיוביים ***

*** כפר האנשים החיוביים ***

.

היה היה כפר מרוחק מכל אדם.

כפר בו כל האנשים היו חיוביים.

כל היום היו מחויכים וצוחקים,

על עצמם ועל החיים.

נהנים,

שמחים,

סומכים.

.

לא תשמעו אותם אומרים -

"תזהר ש..."

או "אל תעשה..."

או אפילו "אבל..".

.

והם מעולם לא ידעו

דרך אחרת לחיות.

.

אבל...

.

יום אחד תירו, אחד הבגירים,

איבד את שאר חבריו במסע צייד שכשל.

הוא הלך רחוק מדי ונפצע.

כעת היה לבדו בסביבה לא מזוהה.

רעב, צמא ופצוע.

.

בכוחות אחרונים הצליח להגיע לכפר אחר.

תירו מעולם לא זכה להכיר אנשים אחרים

מלבד אנשי הכפר שלו

והוא היה מלא התרגשות.

.

אנשי הכפר ברכו אותו,

חבשו את פצעיו וכיבדו אותו באוכל ובמים.

כאשר התאושש, נעמד תירו על רגליו,

הודה להם וניגש למצוא את הדרך חזרה לכפר.

.

אך הם טענו שכבר מאוחר

ושעוד מעט יחשיך ומסוכן לטייל כך ביער.

תירו הסכים ונשאר ללון שם לילה.

.

למחרת בבוקר, כשקם לעזוב,

אמרו לו מספר אנשים בכפר שאנשי הכפר שלו

לא יראו בעין יפה את חזרתו.

"הם יגידו שהושפעת לרעה מאנשים אחרים",

"הם יאשימו אותך בבגידה".

"הם יגידו שאתה כבר לא חלק מהכפר ויגרשו אותך".

.

החיים בכפר הכניסו בו ספקות,

הכניסו בו פחדים.

הוא לא הצליח לאזור את האומץ ולעזוב.

הוא רצה,

אבל היה לו נוח להשאר במקום הבטוח.

.

לקחת צעד קדימה ולצאת מהכפר היה סיכון גדול מדי.

"מה אם באמת יגרשו אותי משם?"

חשב לעצמו.

"מה אם יחשבו שבגדתי בהם?

איך אסתכל להם בעיניים?

איך אסתכל על עצמי?"

.

חוסר האמונה העצמית הביא איתו חוסר אהבה.

ואז הגיע לביקור הדכאון.

לא היה לו יותר חשק לעבוד,

לדבר עם האנשים או לחיות.

הוא רצה להעלם מהעולם.

עד שהוא לא היה יכול יותר לשמוע את הקולות.

לא את הקולות של האנשים מסביבו

ולא את הקולות שבראשו.

הספקות.

הפחדים.

.

הוא ברח כל כך מהר עד שהגיע ליער.

ביער הצליח לנשום רגע ועוד רגע.

הוא הצליח לחוות את הרגע, להרגע.

להתחבר לעצמו, להתבונן.

הוא התיישב תחת עץ ועצם את עיניו.

ונתן להכל לעלות ולחלוף.

.

הוא רק ישב כך תחת העץ והתבונן

במחשבות ובקולות

איך הם הולכים ונעלמים.

.

לאט לאט,

הוא חזר לאהוב,

לסמוך,

לחייך.

.

לבסוף,

הוא חזר אל הכפר,

אל הבית,

אל עצמו.

.

ומה לדעתכם קרה שם...?

(מוזמנים להגיב מתחת לפוסט)

.

והשאלה שלי היא -

מתי אתם תשובו לעצמכם?

לבית הפנימי הבטוח שלכם?

לאהבה?

.

מתי תאפשרו לעצמכם לשבת בנינוחות (או לשכב)

לעצום עיניים,

להתבונן על כל הקולות והתמונות והסיפורים

שרצים לכם בראש,

ופשוט לתת להם לחלוף,

כמו עננים?

מתי תאפשרו ללב שלכם להיפתח שוב?

מתי תחזרו לרוגע ולשלווה הפנימית

שאתם כל כך כמהים אליה?

מתי תחזרו פשוט לאהוב את עצמכם?

.

מדיטציה -

היא תיקח אותך לשם.

היא החבר הטוב והנאמן שייתן לך יד,

וילווה אותך צעד אחר צעד למקום הזה.

היא תעזור לך לנקות את כל הקולות.

היא תעזור לך לבטוח שוב בעצמך.

היא תעזור לך להרפות

ולחזור לאהבה בלב ❤❤❤

קרא גם: מדיטציה לנשים - המדריך המלא לשקט פנימי אמיתי