האם יצא לך לראות פעם פיל באוהל הקרקס?

האם יצא לך לראות פעם פיל באוהל הקרקס?

ואם כן, האם שמת לב, במקרה,

היכן נמצא הפיל בתוך אוהל הקרקס?

.

גם אם לא שמת לב,

אין דבר, אספר לך:

הפיל נמצא בצד האוהל,

כשהוא קשור ליתד קטנה בלבד.

.

אני מדגישה –

הפיל נמצא בצד האוהל,

כשהוא קשור ליתד קטנה בלבד.

.

כששמתי לב לזה בפעם הראשונה,

לא הצלחתי להבין בשום אופן

מה קורה לפיל הזה.

למה, לעזאזל, הוא לא לוקח

את עצמו משם ובורח?

.

הלא מדובר בפיל אפריקאי ענק,

אחד מבעלי החיים היבשתיים החזקים בטבע,

כזה שמסוגל להרים בית על גבו אם ירצה,

או לגרור משאית סמיטריילר

בעליות הקשות לירושלים

מבלי שירגיש בכלל שהוא גורר אותה!

.

אז איך זה שהוא לא עוקר את היתד המסכנה

הזאת ממקומה ובורח אל הטבע?

.

התשובה פשוטה למדיי:

כשהפיל היה פילון קטן,

הגיע מאלף הפילים,

לקח יתד וחבל וקשר את רגלו של הפיל ליתד.

התוצאה היתה,

שבכל פעם שהפיל ניסה להתרחק מהחבל,

הוא הרגיש ש…משהו עוצר אותו.

שהוא לא יכול להתקדם.

כך המשיך הפיל להיות קשור

אל אותה היתד,

ולמד - שהוא לא יכול לברוח.

.

מאלף הפילים ידע זאת,

ולמרות שכבר עברו שבוע-שבועיים,

חודש-חודשיים,

שנה שנתיים,

והפיל היה כבר גדול וחזק

ויכול היה בקלות לעקור

את היתד ממקומה ולברוח אל החופש,

אפילו לא טרח להחליף את היתד הקטנה

ביתד גדולה יותר או באיזה סלע כבד.

.

הוא היה בטוח, ובצדק,

שהפיל אפילו לא ינסה.

.

האמת, הפיל הפסיק לנסות לברוח

על מנת להימנע מהתחושות הללו.

הוא למד, שגבולות החבל

הם הגבולות בהם עליו להישאר,

.

וזהו.

סטטוס קוו נוצר.

כל מה שמעבר לחבל

הפך עבור הפיל למרחב בלתי אפשרי.

.

אם תיגשו עכשיו לפיל,

תרימו לו את האוזן ותגידו לו:

היי פיל, למה אתה תקוע במרחב הזה?

בוא תראה איזו פילה יפה יש כאן,

בוא תראה איזו חסה טובה יש כאן,

ובכלל – בוא תראה כמה חופש יש כאן!

קום, עקור את היתד המסכנה הזאת,

וצא לחופשי..!!!

.

מה אתם חושבים שיענה הפיל?

.

הפיל יגיד: "תקשיב טוב,

אני נמצא כאן כבר איזה 30-20 שנה

ואני יודע בדיוק מה אפשרי עבורי ומה לא"...

.

אז בעצם – אל מה כבול הפיל?

אל היתד?

אל החבל?

או ש...?

.

הפיל לא כבול ליתד,

וגם לא לחבל.

הפיל כבול אל עולם המחשבות שלו,

אל הדעות שלו

ואל האמונות שלו.

.

הוא כבול אל מה שהיה (אולי, אם בכלל) נכון בעבר,

אולם אינו נכון בהווה –

התחושה שגבולות החבל

הם המרחב האפשרי בשבילו,

ושכל מה שמעבר לגבולות האלה,

הוא המרחב הבלתי אפשרי בשבילו.

.

ובמיוחד עכשיו,

בזמן קצר יחסית,

הפכנו (רובנו) להיות פילים כאלה,

כבולים.

.

המוח/התודעה של כל כך הרבה אנשים

כבולים וסגורים ומפוחדים

ומלאים בהתניות והוראות והנחיות

ובעיקר...פחד. מלא מלא פחד.

.

אני מקווה מאוד שאני טועה בעניין הזה

אבל יש לי תחושת בטן לא נעימה שאומרת

שאפילו אחרי שכל הסיפור הזה ייגמר,

או יתפוצץ לנו בפנים או יחשוף איזושהי אמת נסתרת

שחלקנו חוששים לגלות וחלקנו מחכים לה בקוצר רוח -

רוב האנשים ימשיכו להיות כמו הפיל הזה,

כי החבל שקשור אל הרגל עדיין משאיר זיכרון כואב.

.

ועכשיו, בפתח השנה החדשה

עם כל האנרגיה העוצמתית ליצירת מציאות חדשה,

אני נושאת תפילה שגם הפיל הקטן / גדול הזה

וגם בני האדם במציאות הנוכחית,

שנמצא כוחות ואומץ בלבבות שלנו,

לנתק ולקרוע את החבל

ולחזור להיות "פילים" חזקים,

עוצמתיים ופראיים.

כפי שהטבע התכוון שנהיה.

אמן ואמן 🙏🙏🙏

.

❤ שנה טובה ומפוקחת נשמות ❤

קרא גם: ריפוי אנרגטי - המדריך המלא