בגיל 14, בחופש הגדול, התחלתי לעבוד בחנות תמרוקים.
הציעו לי משכורת של 1200 ש"ח לעבודה של חודשיים,
עבודה של יום יום מהבוקר ועד הערב.
זה היה הרבה מתחת למינימום אבל זה היה סכום משמעותי מבחינתי
וככה התחלתי את העבודה הראשונה האמיתית שלי
(מלבד בייביסטר וכאלה שעשיתי בשותף).
בהתחלה רק ניקיתי את המדפים מאבק
מהר מאוד הבוס שם לב שאני נחמדה עם הלקוחות
ואמר לי שאני יכולה גם לעמוד מאחורי הדלפק ולתת שירות,
מהר מאוד מצאתי את עצמי מתאימה וממליצה ובעצם,
מוכרת מוצרי קוסמטיקה.
זה היה פשוט, ונעים ואהבתי לשלוח לקוחות מהדוכן לקופה.
את המשכרת הראשונה שלי ככל הנראה "בזבזתי"
על בגדים ושטויות של נערות.
בגיל 16 התחלתי לעבוד בהרבלייף,
הוקסמתי מההבטחה שלהם לחופש כלכלי
להזדמנויות המופלאות שהובטחו לי בכנסים מפוארים ורבי משתתפים
וכבר אז נולד בתוכי חלום, שאולי יום יבוא
וגם אני אוכל להשפיע, לעמוד בקדמת הבמה
כמו המרצים הגדולים והמחוייכים האלה
שבאים מחו"ל ומראים לנו את התמונות של החיים
המפוארים שלהם, הבתים, הבריכות, הנשים היפות.
החלום הזה התפוצץ דיי מהר, אחרי שהוצאתי את כל החסכונות שלי
בקניית מוצרים ולא הפכתי להיות עשירה כפי שהבטיחו לי.
בגיל 18 התחלתי לעבוד במספרה,
ומלבד צבע ופן וחפיפות בלי סוף,
הייתי גם אמורה להמליץ ולשלוח את הלקוחות לקופה עם
מוצרים משלימים, שמפו, מסיכות ומוצרי טיפוח אחרים.
אחרי כך עבדתי בחנויות בגדים,
חנויות נעליים,
חנויות קוסמטיקה,
ואפילו עשיתי חפיפה אצל סוכן נדל"ן שהבטיח לי
שאני יכולה להיות אחלה סוכנת נדל"ן ולמכור דירות תמורת עמלות גבוהות,
וזה בהיותי בת 21 סך הכל. (גם זה היה קצר, למזלי)
העבודה הבאה שלי הייתה בחברת נסיעות,
שבה לימדו אותי איך למכור חבילות נופש,
גם לכאלה שלא תכננו לנסוע לשום מקום.
זה היה מפתיע ביותר, לגלות שיש לך את היכולת להשפיע
על בני אדם לרכוש משהו שהם עצמם לא היה להם צורך
בדבר הזה עד לפני רגע.
ואז הגיעה סדרה של נסיעות לעבודה בעגלות בחו"ל,
אמריקה, קנדה ויפן.
תכל"ס, ההכשרה של החיים.
הבוסים שהיו לי, השיעורים שעברתי, החוויות והאתגרים,
לימדו אותי מלא, על עצמי ועל אנשים.
אך כמו רוב אנשי מכירות, כל הדברים האלה סגרו את ליבי ובסופו של
דבר הביאו אותי להחלטה לא מודעת, שמכירות זה דבר לא טוב.
לא נקי, לא טהור, לא יפה, לא מואר, בלה בלה בלה בלה...
זו החלטה לא פשוטה שישבה בתת מודע שלי במשך שנים רבות
ומנעה ממני להציע לאנשים גם את הדברים הטובים ביותר
שהיו ברשותי אחר כך, כמו ידע, כלים ותרגילים משני חיים.
כמה טריקי התת מודע הזה, בחיי.
בחודשים האחרונים החלטתי לעשות מהפך נוסף בתת מודע שלי,
וגיליתי שבעצם, אנחנו ממילא מוכרים כל הזמן,
אנחנו "מוכרים" את עצמנו לבני הזוג שלנו,
אנחנו "מוכרים" את הדעות שלנו לילדים שלנו,
אנחנו "מוכרים" את ההצעות שלנו והבקשות שלנו לחברים שלנו,
אנחנו כל היום מוכרים!
מה זה מוכרים?
מוכרים = משפיעים!
ולכן, אני בוחרת כעת במודע לחזור להיות המוכרת הטובה ביותר
שאני יכולה להיות. להיזכר בכל הידע והניסיון שצברתי
בכל העבודות והמשימות והאתגרים שעברתי בחיי
ולהשתמש בהם כדי "למכור" למטופלים שלי ולמתאמנים שלי
ולתלמידים שלי את הידע העוצמתי ביותר, הכלים המעשיים ביותר
והאנרגיה הגבוהה והמרפאה ביותר שאני יכולה להעביר.
אני מוכרת = אני משפיעה.
נ.ב. בסדנה שהעברתי ביום שישי, תלמידה אחת ניגשה ושאלה אותי -
"מה זה להשפיע?".
להשפיע זה להיות בתודעה של שפע, בנתינה גדולה,
במוכנות לתת ולהעביר הלאה את כל מה שיש ברשותך
מתוך הבנה פנימית שהעולם הוא שפע של זרימה,
ושהיקום והאנרגיה רק ממתינים שתתרוקן כדי למלא אותך בחזרה.
על פי שיטת לוסקי: לקבל על מנת לתת, לתת על מנת לתת.
קרא גם: ריפוי אנרגטי - המדריך המלא